יום ב', ז’ בסיון תשע”ח
דף הבית מנויים אודות חוברת דוגמא צור קשר נקודות מכירה
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה סופר, נולד בשנת תקכ"ב בפרנקפורט גרמניה, למשפחה המיוחסת עד לרש"י. כבר בגיל צעיר התבלט רבי משה בידענותו הרבה, ובגיל 13 כבר החל לדרוש בענייני הלכה. החת"ם סופר נפטר בתשרי של שנת תקצ"ט,
21:13 (19/12/10) ארז כהן

החת"ם סופר בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול ה"חתם סופר", בנושא שימוש תלמידי חכמים, במהלך השיעור הזכיר ה"חתם סופר" את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו". בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים ה"חתם סופר" את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זכר צדיק לברכה, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע ה"חתם סופר" עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם, הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה, ה"חתם סופר" הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל, ה"חתם סופר" התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל, מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו, אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים ה"חתם סופר" ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה"! רבי משה סופר, נולד בשנת תקכ"ב בפרנקפורט גרמניה, למשפחה המיוחסת עד לרש"י. כבר בגיל צעיר התבלט רבי משה בידענותו הרבה, ובגיל 13 כבר החל לדרוש בענייני הלכה. הוא התחנך אצל ר' נתן אדלר, ר' פינחס הורוביץ ור' טיבלי. בנוסף ללימודי קודש הרחיב את השכלתו בלימודי מדעים, מתמטיקה ואסטרונומיה. הוא לא חפץ בהסמכה לרבנות, אולם קשיי פרנסה אילצו אותו לכך, משרתו הראשונה הייתה בעיר דרענזיץ ולאחר מכן בשנת תקנ"ח קיבל משרת רבנות בעיר מטרסדורף שבהונגריה, שם הוא גם הקים ישיבה קטנה. חמש שנים לאחר מכן הוא עבר לעיר פרעשבורג שבהונגריה, מקום מושבה של קהילה יהודית גדולה. המינוי במקום לווה בהתנגדות של חלק מנכבדי העיר והמשכילים, שחששו מרב אורתודוכסי שמרן, והם קידמו את פניו במכתב שבו הבהירו לו את עמדותיהם. למרות קבלת הפנים הצוננת של חלק מהקהילה קיבל עליו החת"ם סופר את תפקיד רב העיר והקים במקום ישיבה גדולה. 9 שנים לאחר הגיעו לעיר נפטרה אישתו הראשונה והוא התחתן בשנית, אשתו השנייה היא בתו של רבי עקיבא איגר שמאוד העריך את חתנו ואמר עליו: "רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו, ותשובותיו הן כעין השכינה שמדברת מתוך גרונו." במשך שלושים ושש שנים החזיק הרב סופר בתפקיד רב המחוז וראש הישיבה. בעיני רבים נתפס החת"ם סופר לסמכות בפסיקה הלכתית, מכל מדינות האזור נשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות ופסקיו התקבלו בדר"כ ללא ערעור. השם חת"ם (חידושי תורת משה) סופר, הוענק לו לאחר שחיבר ספר שו"ת בן שישה חלקים בשם זה. הוא השאיר אחריו מעל 100 כתבי יד, ביניהם ספרי הלכה, פירושים לתורה, פירוש להגדה של פסח, ספר זכרונות, ועוד. החת"ם סופר התנגד מאוד לתנועת הרפורמה, הוא התנגד לכל שינוי או חידוש מודרני באורך החיים היהודי. לדעתו חידושים ושינויים הם סכנה לאורך החיים היהודי ואף קבע "חדש מן התורה אסור", אולם הוא לא התנגד, שבנוסף ללמודי קודש ילמדו גם לימודים כלליים, בתנאי שלימודי הקודש יהיו העיקר. הוא הקפיד על הלבוש המסורתי ועל זמני התפילות. ולמרות שאימץ לעצמו חלק ממנהגי החסידות הוא היה גם בין המתנגדים לה. את תלמידיו הוא עודד לעלות לארץ ישראל ותמך בהתיישבות בארץ. תלמידיו הפכו להיות רבנים ידועי שם בעצמם, שהתפזרו ברחבי אירופה וארץ ישראל והקימו ישיבות רבות. החת"ם סופר נפטר בתשרי של שנת תקצ"ט, והשאיר אחריו שני בנים; בנו הרב אברהם שמואל בנימין, שירש את מקומו בראש הישיבה ובנו השני רבי שמעון, היה אב בית דין בעיר קרקא.