יום ב', ז’ בסיון תשע”ח
דף הבית מנויים אודות חוברת דוגמא צור קשר נקודות מכירה
 
 
 
 
 
 
 
 
על ילדותו ותחילת דרכו של ר' אליעזר בן הורקנוס, ישנן שתי גרסאות. האחת מספרת כי כבר מגיל קטן היה ר' אליעזר תלמיד חכם, בבית המדרש ביחד עם חברו ר' יהושע, ולשניהם ניבאו עתיד גדול בעולם התורה וההלכה. הגרסא השנייה מזכירה במקצת את סיפורו של ר' עקיבא.
21:07 (19/12/10) ארז כהן

רבי אליעזר בן הורקנוס על ילדותו ותחילת דרכו של ר' אליעזר בן הורקנוס, ישנן שתי גרסאות. האחת מספרת כי כבר מגיל קטן היה ר' אליעזר תלמיד חכם, בבית המדרש ביחד עם חברו ר' יהושע, ולשניהם ניבאו עתיד גדול בעולם התורה וההלכה. הגרסא השנייה מזכירה במקצת את סיפורו של ר' עקיבא. אליעזר הוא בנו של בעל אדמות עשיר, אשר אילץ את ילדיו לעבוד בשדות לצד הפועלים. בגיל 28 אליעזר הביע את רצונו ללכת ללמוד תורה. אביו ניסה להניעו מכך, אולם אליעזר התעקש. במשך שלוש שבתות גזר על עצמו תענית, עד שנגלה אליו אליהו הנביא שהורה לו ללכת לירושלים וללמוד תורה מרבן יוחנן בן זכאי: "עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי, עמד והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי, ישב לו והיה בוכה. אמר לו, מפני מה אתה בוכה? אמר לו, מפני שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו, בן מי אתה? ולא הגיד לו. אמר לו, מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון? אמר לו, לאו. אמר לו, עמוד ואלמדך שלשתן, ישב והיה בוכה. אמר לו, בני, מפני מה אתה בוכה? אמר לו, שאני מבקש ללמוד תורה, והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע, והיה חוזר לו עליהן ומדבקן". רבי אליעזר למד במשנה מרץ ושקדנות רבה והתעלה במעלה מדרגות חוכמת התורה. בינתיים בבית אחיו, ביקשו מאביהם לנדות את אליעזר מחלקו בנכסים. האב עלה לירושלים לנדות את בנו. הוא הגיע ביום שרבן יוחנן בן זכאי ערך משתה והזמין אליו את כל גדולי החכמים וירושלים. כשהבחינו בהורקנוס שהיה עשיר מפורסם הזמינו אותו לשבת עימהם ואז ביקשו מרבי אליעזר לומר דבר תורה: "והיה רבי אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה. בא רבן יוחנן מאחוריו ונשקו על ראשו. אמר לו, אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם. אמר הורקנוס, למי אמר כך. אמרו לו לאליעזר בנך. אמר להם, לא כך היה לו לומר, אלא אשרי אני שיצא זה מחלצי... אמר לו בני, לא על כך באתי, אלא לנדותך מנכסי. ועתה שבאתי לראותך וראיתי כל השבח הזה, הרי אחיך מנודים מהם, והם נתונים לך במתנה". רבן יוחנן בן זכאי אמר עליו: "בור סוד שאינו מאבד טיפה... אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזנים, ואליעזר בן הורקנוס בכף השנייה, מכריע את כולם" (אבות, ב, ח). במשנה נספרו כשלוש מאות הלכות שנאמרו מפי ר' אליעזר, וברייתות רבות נמצאות בשני התלמודים. לאחר חורבן הבית כשהעתיקו את מקום מושב הסנהדרין ליבנה עבר עימהם גם ר' אליעזר, בזכות חוכמתו והיקף ידיעותיו הפך להיות דמות מפתח בדיוני החכמים. ובזכות בקיאותו בשפות רבות הוזמן להשתתף במשלחות חכמים שיצאו לרומא לדון בענייני היהודים שנשארו בארץ. מיבנה עבר רבי אליעזר ללוד, שם עמד בראש בית דין. בית דינו היה בין המשובחים ורבים פקדו את שעריו. הוא נשא לאישה את אימא שלום, אחותו של רבן גמליאל מיבנה. הוא נודע בתקיפות דעתו ובחוסר נכונותו להתפשר על עמדותיו. תכונות אשר גרמו לו לצרה גדולה. לאחר חורבן בית המקדש השני והגלות, התעורר החשש כי בעקבות פזורת היהודים בגולה ובארץ יתפתחו מנהגים שונים בהלכה, חכמי הסנהדרין החליטו כי יש לישב את כל המחלוקות ולקבוע הלכה אחידה לכל היהודים באשר הם. מלכתחילה ר' אליעזר היה נגד הרעיון, הוא היה נאמן לתורת רבו ולא רצה לשנותה מפני דעת הרוב. בעת דיוני הסנהדרין נתגלעה מחלוקת חריפה בעניין של טומאה וטהרה. רבי אליעזר מצא עצמו בדעת יחיד מול כל החכמים - רבי אליעזר טען 'טהור' וחכמים טענו 'טמא', הגמרא במסכת בבא מציעא מתארת את הויכוח הסוער והמופלא שהתפתח בעקבות המחלוקת למרות הויכוח הסוער והניסי רבי אליעזר סירב לשנות את דעתו ולקבל את דעת הרוב. והחכמים החליטו לנדות אותו. לרבי אליעזר נגרם צער גדול מאוד והגמרא מספרת שבגלל צערו נגרם צער גדול בעולם."לקה העולם - שליש בזיתים, ושליש בחיטים, ושליש בשעורים, ויש אומרים: אף בצק שבידי אישה תפח"(בבצא מציעא, נ"ט, ב'). שליש מיבול הזיתים, החיטים והשעורים הושחת. שלושת אלה רומזים על חוכמת התורה, פשט המקרה ודרך ארץ. כיון שרבי אליעזר מנודה ונזוף ואינו יכול ללמד תלמידים, נפגע לימוד התורה בישראל. ועוד באותו היום "שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר - נשרף, ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו, אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס".החרם והנידוי על רבי אליעזר, נמשכו עד יום מותו. הוא ישב לבדו בביתו שבלוד ולא הוזמן עוד לישיבות הסנהדרין ביבנה. "ברגעי חייו האחרונים שאלוהו הלכות בטומאה וטהרה, והוא ענה על כל דבר ודבר. המילה האחרונה שהוציא מפיו הייתה "טהור", ויצאה נשמתו בטהרה. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: הותר הנדר, הותר הנדר! "