יום ו', ו’ באלול תשע”ח
דף הבית מנויים אודות חוברת דוגמא צור קשר נקודות מכירה
 
 
 
 
 
 
 
 
נולד בעיר זאגורי שבליטא. אביו, תלמיד חכם בשם ר' זאב ליפקין, לימדו תורה. ר' ישראל התגלה כעילוי בתורה, ובגיל צעיר עבר לעיר סלנט ושם החל ללמוד תורה מפי ר' צבי ברוידא, נפטר בשנת תרמ"ג מנוחתו כבוד בעיר קניקסברג שבגרמניה.
21:06 (19/12/10) ארז כהן

ר' ישראל סלנטר רבי ישראל (ליפקין) סלנטר, מייסד תנועת המוסר תק"ע – תרמ"ג. נולד בעיר זאגורי שבליטא. אביו, תלמיד חכם בשם ר' זאב ליפקין, לימדו תורה. ר' ישראל התגלה כעילוי בתורה, ובגיל צעיר עבר לעיר סלנט ושם החל ללמוד תורה מפי ר' צבי ברוידא, אולם מי שהשפיע עליו במיוחד בענייני המוסר היה מחנכו השני ר' יוסף זונדל, הוא הדריכו לא להסתפק בלהיות תלמיד חכם אלא גם ירא השם, עובד אלוקים אמיתי, כאשר את יראת השם צריך לטפח, לעבוד על מנת לפתח אותה, אין לסמוך עליה רק כתכונה טבעית או הרגשה כללית, צריך לעבוד על מידת היראה מתוך התבוננות ולמידה. בשנת ת"ר נקרא לוילנא להיות שם ראש הישיבה של ר' מיילא. שם פגש את ר' מרדכי מעלצר שהתנגד לשיטתו של הרי"ס. תחילה בחר רי"ס כמה תלמידים, ויסד עימהם בית מדרש אחר. בבית המדרש ניסה לשנות במקצת את שיטות הלימוד המסורתיות שהיו נהוגות עד אז, ולהוסיף על לימודי הגמרא נושאים נוספים, אולם ניסיונות אלו גררו חיכוכים והתנגדות. המריבות לא חדלו, ורי"ס עזב את הישיבה בווילנא ובנה ישיבה חדשה במגרש העיר זאריצי. אחד מנכבדי ווילנא, ר' חיים באקסיס, שילם את הוצאותיו. ר' ישראל שהשתייך לתנועת המתנגדים לחסידות, דגל שהאיום התרבותי רוחני החדש, הוא לא מצד החסידות אל תנועת ההשכלה שהחלה להתפתח בדורו, תנועה מודרנית שמשכה אליה תלמידים רבים מקרב תלמידי הישיבות, מסיטה אותם מדרכי התורה והמצוות, אלא הוא חשש ממודרניזציה חזקה מדי של לימודי התורה והתאמת מצוות התורה לעידן החדש תוך התנתקות ממסורות בנות אלפי שנים, השאיפה להתקרב לגויים על חשבון תורת השם. בשנת תר"ח נוסד בוילנא בית המדרש הראשון לרבנים בהשתדלות ד"ר ליליענטהאל, והממשלה הציעה לרי"ס להיות מורה לתלמוד. רי"ס סרב להשתתף בהוראה בבית ההוא, כי ראה שמבית המדרש החדש הזה לא תצא תורה. מפחד מן הממשלה על סירובו, עזב את ווילנא ובא לקובנה בשנת תר"ט, יסד שם ישיבה בבית הכנסת של ר' צבי הירש נאוויאצקי, וישב שם עד שנת תרי"ז. עבודתו הרבה התישה את כוחו והוא נפל למשכב. יעצוהו לנסוע לגרמניה לרופאים בקניגסברג, ומשם עבר להלברשטט והיה בבית האחים הירש עד אשר שב לאיתנו.בשנת תרכ"א החל להוציא בעיר ממל שבועון בשם "התבונה". יצאו ממנו רק 12 גיליונות, ובהם שו"ת ודברי תורה. התכנים וצורת הניסוח בהם הוא בוחר לסגנון השבועון נועד להיות תשובה מודרנית בענייני תורה כתגובה לחידושי המשכילים. הוא התגורר מספר חדשים בברלין, כשנתיים בפאריס, שם יסד קהילה מבני רוסיה ופולין, אח"כ שב לקניגסברג ואחרי שבועות אחדים נפטר שם. רבי ישראל סלנטר לא חיברת ספרים, במקום זה הוא העדיף לפרסם מאמרים ודרושים קצרים בענייני מוסר, קהל היעד שלו היו "בעלי הבתים", הוא רצה להרחיב את מעגלי לימוד המוסר, להגיע גם לכלל הקהילה ולכן העדיף לחבר מאמרים קצרים שיקראו ע"י כולם. במסגרת חינוך הקהילה, הוא ניסה להוציא לפועל פרויקט תרגום התלמוד לשפה מדוברת קלה להבנה, הוא הציע לאסוף מאה רבנים שיעסקו במלאכה ובנוסף על התרגום יוסיפו דברי הסבר קצרים ובהירים, אולם לבסוף הפרויקט נגנז ולא יצא לפועל. אגדות רבות נקשרו לאישיותו של ר' ישראל סלנטר. פעם, אחר לבוא לבית הכנסת לתפלת כל נדרי, לאחר שחיפשוהו, נתברר כי בלכתו לפנות ערב לבית התפלה שמע ילד בוכה, נכנס אל הבית וראה שאין שם איש, כי כל אנשי הבית הלכו לבית התפלה. נשאר הרב אצל הילד והרגיעו, התפלל ביחידות וחיכה לאם הילד. "יותר טוב לרחם על ילד, מלהתפלל בצבור", אמר.